השיר הכי אמיץ שכתבתי אי פעם
- Nadav Gal
- 26 בינו׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
השיר הכי אמיץ שכתבתי אי פעם כנראה נכתב ב2015 - לקראת ההופעה החד פעמית של הקברט "אולד פאשן גיא". הקברט, שכלל את אורי פינדק (בס) ונופר אליהו (שירה), כלל הרבה מאד דמויות ואת הזווית שלהם על העולם- מתל אביבים שיוצאים להפגנה כי יורד גשם, פאקצה עשירה שנדלקת על הומלס, קופידון שהתפכח מהרומנטיקה ועוד.
אך הייתה דמות אחת שלא יכולתי לתת לאף אחד אחר לשחק אותה - דמות כל כך אפילה שנוגעת בקצה הלגיטימציה שאפשר להגיע באמנות מבלי להיחשב כפרובוקציה נטו. הדמות שעל שמה נקרא המופע כולו ושלצערי חזרה לאחרונה להיות רלוונטית - דמותו של מלהק דוגמניות שמנצל את כוחו ואת קשריו בתעשייה כדי לנצל אותן.
כך, שמו של המופע" אולד פאשן גיא", לא נגזר רק מהעובדה שרוב הסגנונות במופע מתכתבים עם סגנונות מהעבר כמו וואלס, קאנטרי ורוק קלאסי, אלא גם למשמעות המילולית של אותה דמות - בחור זקן מעולם האופנה.
זאת לא הפעם הראשונה בא אמנים מעיזים להיכנס לדמות כה אפילה מגוף ראשון. דוגמאות שעולות לי לראש הן "אקדח" של אביתר בנאי, וב"חצרות החושך" של ערן צור, אך עם להודות באמת לא אלו השירים מהם שאבתי השראה בכתיבת השיר. השירים אלו מנסים להיכנס לנעלי הרוצח והאנס ולהעביר את הדרמה, בעוד שאני ניסיתי להעביר עליו ביקורת סאטירית, לשיר אותו בגוף ראשון, ועם זאת לא ליצור אליו סימפטיה מהקהל.
הדמות היא דמות חייכנית, שחצנית, איננה מודעת לעצמה וטוענת שהיא חפה מפשע (לכן בחרתי לשיר לחן קליט ופופי). אין בפיה כל כך חרטה, וכיוון שהיא כל כך מוקצית מחמת מיאוס, על הקהל לשנוא אותה ולהעביר עליה ביקורת בראשו, בעודו מזמזם את השיר. כיום אני חושב שהרצון שלי להיכנס לדמות כזאת היה פשוט לבדוק עד כמה רחוק אני יכול ללכת.
אני יכול להודות שזה השיר שהכי חששתי לראות כיצד יתקבל במופע, ואפשר לראות את זה בהקלטה, ועם זאת היום הוא אחד מהשירים שאני הכי גאה שביצעתי. במיוחד כי אין לי תוכניות להקליט אותו מחדש או לחזור לבצע אותו, אז אני שמח שיש לו תיעוד.
בעיני, זה השיר הכי אמיץ שאי פעם ביצעתי וכתבתי -
שכבי על המזרן
עשי עם השפתיים
בדיוק מה שעשו לי
אתמול בצהרים
טוב ככה זה הולך כאן
זה לא דבר חדיש
הן תמיד עושות הכל
כשקוראים לזה אודישן
כולם יודעים בברנז'ה אך שומרים זאת לעצמם
כי אין דבר בשואו ביז שמגיע בחינם
כל דוגמנית יודעת שבשלב ההיכרות
צריך גם להקריב
ונדרשת מסירות.
הדרך לפרסום עוברת בין רגליי...
זה ככה כבר שנים רבות
תסמכי עלי
כי אני old fashion guy.
יש לי מוניטין כבר כמעט 30 שנה
אני וואחד של סלב בעולם של האופנה
אז פסקי את הרגליים והראי את הירך
ובעולם הזוהר
ביחד נתחכך...
ואם תהיי טובה אתקשר אל הבמאי
ואקפיץ אותך ממנו לביתך כמו ג'נטלמן אחראי
כי אני old fashion guy.
כן אני או או או...
היא אוטוטו שמונה עשרה אני שישים ושתיים
אני אחראי על הצילום
והיא על הברכיים
או או או או
או או או או old fashion guy
או או או או
או או או אומרים כולם עלי
שאני זקן אשמאי
אני זכאי, בחיי!
אני רק old fashion guy
Comments